|
אלו הן הערים היעילות בישראל?
סטודנטים מהמחלקה לתעשייה וניהול בדקו את יעילותן של הרשויות המקומיות הגדולות בישראל * התוצאות (הלא מפתיעות במיוחד) לפניכם.
בישראל מספר רב של רשויות מקומיות המנוהלות באמצעות תקציבים ופעולות פיננסיות. רשויות אלו מעניקות שירותים ליותר מ-95% מן האוכלוסייה בישראל, ולכן יש חשיבות מהותית לאיכויות הניהול שלהן.
הדרכים שבהן אפשר לבדוק את איכויות הניהול של הרשויות הן רבות, וכוללות מגוון רחב של שיטות חישוב. במחקר שערכו עדי דרום וברכי’ה הרפנס, סטודנטים מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול, בהנחייתו של רמ"ח הנדסת תעשייה וניהול בקמפוס באר שבע ד"ר יוסי חדד, הם בחרו לבדוק את יעילותן של הרשויות המקומיות בישראל ולדרג אותה תוך שימוש במודל הDEA- (מודל מעטפת נתונים).
המודל מודד את היעילות היחסית של יחידות ארגוניות על פי היחס בין התפוקה המשוקללת לתשומה המשוקללת והוא שימושי במיוחד כאשר לכל יחידה ארגונית כמה סוגי תפוקות וכמה סוגי תשומות. המודל מוצא לכל יחידה את המשקולות המיטביים עבורה.
המחקר נועד לקבוע את היעילות של כל אחת מהרשויות המקומיות שנבחרו ולדרגן על פי שיטות דירוג מקובלות. זאת על ידי בניית בסיס נתונים שיוכל לשמש כמאגר למחקרים עתידיים בתחומים של פער חברתי, תקציבים, תחומי שיפוט ופיתוח ארגוני, פיתוח תשתיות, שינוי היעילות של כל עיר ביחס לעוצמה לאורך שנים ועוד.
מאגר הנתונים גם יוכל לשמש את ראש הראשות כדי להבחין באילו תחומים נדרש שיפור, תוך התחשבות בקטגוריות, כגון: סוג האוכלוסייה, הכנסה ממוצעת, השכלה וכדומה.
במדינת ישראל כ-251 רשויות מקומיות (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות). מהן נבחרו 70, על פי הקריטריונים המתייחסים לגודל האוכלוסייה (מעל 10,000 תושבים) ולנתונים קיימים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
האטרקטיבית - רמת השרון
בהרצת מודל ה DEA-לשנת 2004 התקבלו 33 רשויות יעילות (עיר יעילה=1) מתוך 70 הרשויות שנבדקו. כלומר, ב-47.1% מהמקרים שנבדקו הרשויות הוגדרו יעילות. בשנת 2005 התקבלו 31 רשויות יעילות מתוך 70 הרשויות שנבדקו. כלומר 44.2% מהרשויות שנבדקו הוגדרו יעילות.
העיר העצמאית ביותר היא תל אביב, שמייצרת כ-88% מהכנסותיה בעצמה. באר שבע עצמאית הרבה פחות (67% הכנסות עצמאיות). יכולת הניהול של הרשויות נבחנת גם על ידי הצלחתן לגבות ארנונה מתושביהן.העיר שבה שיעור משלמי הארנונה הוא הגבוה ביותר היא תל-אביב, וזו שבה שיעור התושבים שמשלמים ארנונה הוא הנמוך ביותר היא קלנסווה.
בדירוג הערים לפי יעילותן, רמת השרון דורגה כיעילה ביותר. נס ציונה דורגה במקום השני. במקומות האחרונים אין סדר חד משמעי, אולם אפשר לראות שרוב הערים המדורגות במקומות האחרונים משתייכות למגזר הערבי.
העיר האטרקטיבית ביותר למגורים הינה רמת השרון, וזאת בשל כמה גורמים: רמה חברתית גבוהה, רמת חינוך גבוהה, השכר הממוצע הגבוה ביותר, שיעור אבטלה נמוך, שיעור תאונות דרכים עם נפגעים הנמוך בשני שליש מהממוצע.
פער עצום בין המרכז לפריפריה
היעדרות בולטת של הערים הפריפריאליות ( הן מהצפון והן מהדרום) מעשרת המקומות הראשונים מעידה על פער עצום בין המרכז לבין הפריפריה. הסבר לכך הוא המיקום הגיאוגרפי והנתק מהמרכז. כתוצאה מכך, אנשים משכילים מהפריפריה נאלצים לעבור למרכז כדי למצוא תעסוקה ההולמת את השכלתם.
מעטים מצליחים למצוא תעסוקה הולמת בתחום מגוריהם המקורי ובכך להרשות לעצמם להישאר בפריפריה. נושא זה מתקשר לעובדה שבדרום ובצפון יש מיעוט יחסי של מפעלים ותעשיות היי-טק שיכולים להוות מקומות עבודה אטרקטיביים.
תמונת המצב של הפריפריה כיום מצביעה על קשר מעגלי בין הנתונים שמצאנו, כך ששיעור תעסוקה נמוך נובע ככל הנראה ממיעוט מקומות עבודה בדרום ובצפון ביחס לגודל האוכלוסייה המבקשת עבודה. מיעוט זה נגרם מחוסר השקעה ממשלתית באזור, ובסופו של דבר מביא ל"בריחת מוחות" מהדרום למרכז. כל עוד ההשקעה לא תגדל, המעגל ימשיך להתקיים.
לפעילות שוטפת וגם למחקר
רוב הערים המדורגות במקומות הגבוהים הינן בעלות מדד חברתי גבוה, ובהתאמה רוב הערים המדורגות במקומות האחרונים הן בעלות מדד חברתי נמוך. מצאנו כי מתוך 15 הערים המדורגות במקומות הראשונים, 13 הן בעלות רמה חברתית גבוהה (10-7), ומתוך 15 הערים שדורגו במקומות האחרונים, שמונה הן בעלות רמה חברתית נמוכה (3-1).
יש ערים שהמדד החברתי שלהן גבוה, אך הן מדורגות במקומות נמוכים יחסית. ערים אלו, בהן תל אביב, כפר סבא, חיפה וחולון, הן בעלות אוכלוסייה גדולה. התוצאות שהתקבלו משקפות את ההנחה שככל שהרמה החברתית בעיר גבוהה יותר, הדירוג שלה ביחס לאחרות יהיה גבוה יותר. אולם כאשר אוכלוסיית העיר גדולה, הרמה החברתית של התושבים משפיעה הרבה פחות על הדירוג.
הערים שדורגו במקומות הראשונים והן בעלות רמה חברתית גבוהה נמצאות כולן במרכז. כל הערים בעלות הדירוג הנמוך והרמה החברתית הנמוכה משתייכות למגזר הערבי.
הרשויות המקומיות יכולות להסתייע במחקר זה במסגרת פעילותן השוטפת. המחקר גם יכול לשמש את המערכת האקדמית-מחקרית במדינה (אוניברסיטאות, מכללות, מכוני מחקר ועוד) ולהוות בסיס למחקרים נוספים בנושאים מוניציפאליים.
|
