טעויות נפוצות בראיונות לעבודה במקצועות הטכניים

 

אליזבט בארט בראונינג

 

 

הרבה דברים... כולם עושים טעויות. אך, אם לשפוט לפי דברי המראיינים, מחפשי עבודה למשרות במקצועות טכניים מועדים למספר טעויות-ראיון נפוצות. כדי להימנע מהן, עליך לדעת ולהכיר אותן.

אנו מעלים כאן לפניך עשר מהטעויות הנפוצות ביותר.

 

• איך כדאי להתלבש לראיון עבודה?
• רושם ראשוני - זהירות מלכודת
• מה לעשות בזמן ראיון עבודה ומה לא לעשות

 

בעלי מקצועות טכניים נוטים להתלבש 'מהמותניים ומעלה'. הם לובשים מכנסי חאקי מקומטים  ונעליים בעלות סוליות עור ולא מצוחצחות - מה שלא בדיוק מקנה להם את התדמית אותה הם צריכים להקרין בהגיעם לראיון. הימים בהם מועמדותך לא היתה נשקלת בחיוב עקב לבוש שמרני מדי פסו מן העולם.

 

 

בעלי מקצועות טכניים רבים משדרים תחושת יהירות בראיונות. רבים מהם הם אנשים מוכשרים במקצועם אך מה שהם מקרינים הוא יהירות, וחבל. הדבר הרצוי הוא ביטחון עצמי, לא יהירות. מעסיקים יראו ביהירות כסימן לכך שהמועמד אינו יכול 'לעבוד בקבוצת אנשים'. לכן, יהירות - אָאוט, ביטחון עצמי - אִין.

 

 

לתעודות-הסמכה ולתעודות אחרות יש חשיבות רבה, כמו גם לידע הטכני-מקצועי שלך, אך זכור: אתה נמצא שם כדי לשרת את צרכי הארגון ולא כדי להתרכז ברכיב זה או אחר למען הטכנולוגיה הטהורה בלבד. בשלב זה אתה רוצה ליצור רושם שיש בך יותר מאשר צרוף כל הכישורים שלך.

 

לפעמים, בעלי מקצועות טכניים פשוט מדגישים את כישוריהם יותר מדי. הם אינם מבינים מדוע דבר זה אינו מבטיח להם מיידית את המשרה אותה הם מבקשים. הם נכנעים לתסכול, ומי שמראיין אותם מבחין בכך.

  

 

מראיינים מעדיפים ברוב המקרים לשאול שאלות פתוחות, אך בעלי מקצועות טכניים מרבים להשיב תשובות קצרות מדי, כשהם אינם מפרטים מספיק או שאינם מפגינים את כישורי-התקשורת שלהם.

עליך לראות בכל שאלה נקודת מוצא לשיחה. תשובה כמו 'כן' פשוט אינה התשובה המתאימה לשאלה: 'האם עבדת עם שפת c++?' מועמדים צריכים לראות בשאלות אלו הזדמנויות לשוחח על התועלת שהם יביאו לחברה ובכך ליצור עניין אצל המראיינים. אנשים אשר אינם מוכנים לתקשר עם אנשים אחרים יתקשו לעבוד בצוות - זהו מעין חוק ידוע אצל מראיינים.

 

 

עם כל המידע הזמין שקיים, אין כל סיבה שמועמד יגיע בלתי-מוכן לראיון. להיות בעלת ידע שטחי על החברה בה את/ה מעוניין/ת להתקבל לעבודה אינה הכנה מספקת. אתה חייב לבצע מחקר מעמיק על החברה ועל התחום בו היא עוסקת, ובראיון לומר מה אתה יכול להעניק לחברה ובכך להוכיח ידע, רצינות ומחויבות שתוכל לתרום בהשתלבותך.

 

 

מועמדים מפגינים לעתים חוסר עניין בכך שאינם שואלים אודות התחום בו עוסקת החברה, אודות המתחרים שלה או על 'הבעיות העסקיות העיקריות' עמן צריכה החברה להתמודד. הדבר בא לידי ביטוי, לעתים קרובות למדי, כאשר המועמד נשאל אם יש לו שאלות כלשהן. לעולם אל תאמר 'לא'. זה משדר חוסר עניין, או מוכיח שהגעת בלתי מוכן לראיון. נסה להתעניין. נסה לשאול שאלות רלוונטיות מ'המחקר' שביצעת לפני הראיון.

 

 

שאלות בדבר מקומות-חניה, ימי-מחלה, משקאות קלים המוגשים חינם לעובדים, ארוחות, ביגוד וכן הטבות ותנאי-עבודה אחרים יש לשמור ולהציגן לנציג משאבי אנוש רק לאחר קבלת הצעת העבודה. הישמר משאלות בסגנון 'מה אני מקבל' במהלך הראיון.

 

 

ראיונות יכולים להיות רשמיים מדי. את הטון צריך לקבוע המראיין, לא המועמד. בעלי מקצועות טכניים נוטים להיות בלתי-רשמיים במידת-מה בראיונות, מעין סוג של זלזול לא מובן. זה עלול ליצור רושם של חוסר רצינות, או אפילו חוסר עניין בעבודה.

 

 

בעלי מקצועות טכניים מסוימים שעדיין דואגים בשל ימים קשים שעברו עליהם - חברת סטארט-אפ שנכשלה, פיטורים עקב צמצומים, ימים רבים שלא עבדו וכדומה, עשויים לטעות ולראות ביחסו הידידותי של המראיין הזמנה לספר לו על מה שעבר עליהם. אין להתמקד במהלך הראיון בסיפורי-עבר בדבר עסקים שנכשלו או בדבר תקופות רעות כי דברים אלה רחוקים מלעניין מראיין. מועמדים מתייחסים לראיון כאל פגישה עם פסיכולוג, והם אפילו אינם מודעים לכך.

 

 

בעלי מקצועות טכניים אינם מצליחים לעתים קרובות לתפור את סיום הראיון כפי שצריך. במקום להדגיש עד כמה הם ישמחו להצטרף לחברה או לשאול מהו השלב הבא בתהליך הקבלה, הם פשוט נותנים לראיון 'להתפוגג'. בעלי מקצועות טכניים אינם מבצעים סגירה לראיון כנדרש. בעלי מקצועות טכניים אינם מוכרים טוב את עצמם. הם חייבים לשים דגש ברור בסיום הראיון ולהותיר פתח להתקשרות נוספת. לדוגמה, ניתן להציג שאלה אודות השלבים הבאים. יש לסכם את הראיון באמירה כגון: "אני בטוח/משוכנע שעם הניסיון המקצועי שלי אוכל לתרום רבות לפרוייקט ואשמח לפרט יותר בפגישה עם מנהל הפרוייקט..."