|
ראיון לסיכום השכר הכספי
אושרנו תלוי במה שבראשנו ולא במה שבכיסינו.
ארתור שופנהאואר
כמעט בכל פעם שאנו מגיעים לסיכום בנושא השכר שלנו וזאת לאחר שעברנו את כל מהמורות הראיונות... אנו נתקלים בשאלה המביכה: "מה השכר שאתה חושב שמגיע לך?" או "מה הן ציפיות השכר שלך...?"
תמיד מציק לנו החשש שאם נבטא סכום קטן... זה מה שנקבל או שבעצם יחשבו שאנו מעריכים את עצמנו נמוך ומנגד, אם נאמר סכום גבוה הם 'ייבהלו' ולא ירצו בכלל להעסיק אותנו כי יסיקו מכך שאנו מתנשאים וכו'...
¨ מה עלינו לעשות במצב שכזה?
¨ מה אנו אמורים לבקש?
שאלות כאלו ורבות אחרות עולות וצפות במוחנו כאשר מגיעה השיחה לעניין זה.
סקרים שנערכו בין עובדים גילו כי לא פחות מכ-55% השיבו לשאלה כך: "אני עובד כאן בגלל השכר".
27% השיבו: "אני עובד במקום עבודתי בגלל אהבתי למקום ולתפקיד. הוא מעניין ואתגרי". 12% טענו שזה בגלל סביבת העבודה הנוחה והקירבה לבית.
6% התחמקו מלהשיב.
אפשרות שכדאי לבדוק, במידה ואתם מגיעים למשרה דרך חברת השמה, היא לבקש מהמפנים אתכם לערוך תאום ציפיות שכר לפני שאתם מגיעים לראיון. בחברות ההשמה בדרך כלל מנסים להתחמק מלהשיב ולרוב עונים תשובה מתחמקת כמו: "אנו לא יודעים כמה הם משלמים, זה תלוי במועמד". תשובה זו בהחלט אינה תורמת לקידום המטרה, משום שכידוע, לחברות יש תקציב מסוים עבור משרה ספציפית ואם תגיע לדוגמה שרון סטון בכבודה ובעצמה לראיון כמהנדסת, קשה להאמין שהם ישלמו לה כפול ממועמדת אחרת רק בגלל אישיותה.
הטוב ביותר לפתור את שאלת השכר כשמקבלים תשובה לא עניינית מחברת ההשמה, הוא לציין בפרופיל שהן שולחות בליווי קורות החיים שלכם את ציפיות השכר. במידה ואותו לקוח של חברות ההשמה אינו עומד בטווח הכספי, הוא יימנע מלזמן את המועמד לראיון, מצב החוסך הרבה טורח לשני הצדדים.
מניסיוננו אנו יודעים כי לעתים קרובות אין לחברת ההשמה ידע בנוגע לשכר שישולם או שיוצע עבור המשרה. (יש להם טבלת שכר ממוצע שאינה מחייבת). יש חברות השמה שבדרך כלל מנוסות בעבודה עם החברה הספציפית ולכן ידועה להם איזו שהיא הערכה רופפת לגבי טווח השכר הצפוי. חברות קטנות שאינן ארגונים ציבוריים או חברות ממשלתיות גדולות, חושפות רק לעתים רחוקות את גובה השכר שהן מציעות בשלב כל כך מוקדם של התהליך.
בשליחת קורות-חיים עם ציון השכר הרצוי יש יתרון וחסרון גם יחד. היתרון הוא כפי שמצוין - חיסכון בזמן עבור שני הצדדים במידה וטווח השכר אינו רלוונטי. החיסרון הגדול הוא שיכול להיות שאנו חוסמים מראש אפשרות שאולי בכל-זאת תצא ממנה עבודה מתאימה. יצא לנו להיווכח יותר מפעם אחת איך אינטראקציה עם מעסיק שהחלה בחוסר סבירות מוחלטת שתצא מכך הצעת עבודה, נסתיימה בסופו של דבר בקבלת המועמד לאותה משרה וזאת מכמה סיבות:
מנקודת מבט המעסיקים לעתים הם קובעים לעצמם הגדרה של רמת שכר מסוימת התואמת את דרך חשיבתם, ולכן אם בתחילת התהליך הם מקבלים אנשים עם ציפיות שכר גבוהות יותר, הם ישללו אותם על הסף, אבל אם כבר יוצא להם לראיין מועמד אטרקטיבי העונה בהחלט לתפקיד אך הדורש שכר גבוה יותר, הם עשויים לסגת מהחלטתם ולקבוע טווח שכר גבוה יותר.
מנקודת מבטו של המועמד, פעמים רבות אנו מגדירים לעצמנו מראש טווח שכר מוגדר בתור קריטריון, אך בפועל ההחלטה אם להיענות להצעת עבודה מסוימת או לא מורכבת מהרבה גורמים אחרים. יש לקחת בחשבון גם תנאים אחרים הקשורים לתגמול אך לא מגולמים בשכר ברוטו.
למשל, ארגון המשלם בנדיבות עבור שעות נוספות, המפריש כסף לקרן השתלמות וכו'. יש גם נושאים הקשורים לעבודה עצמה, לתרבות הארגונית, לשעות עבודה, לקרבה למקום המגורים וכו'.
לדעתי, רק במקרים ספציפיים מאוד כדאי למסור ציפיות שכר עוד לפני שמגיעים לראיון, בעיקר במקרים שעל פניו נשמע שהעבודה עצמה מצביעה על רמה פחותה ממה שמחפשים ו/או ההגעה לראיון היא די מרוחקת. בכל יתר המקרים כדאי, למרות התסכול שבעניין, להגיע לראיון ראשוני ורק לאחר מכן לדון בכך.
נכון שאנו ממש לא אוהבים לתת תשובה בנושא השכר כבר בשלבים הראשונים של התהליך ואנו אומרים משהו כללי, למשל שזה תלוי בסך הכללי של התגמול וכו'. יש מצבים שההתחמקות אינה מועילה והמראיינים מתעקשים לקבל תשובה חד משמעית. במקרה זה כדאי לציין טווח שכר הנע בין הסכום הנמוך שיהא קצת יותר גבוה מהמינימום הרלוונטי לגבי סוג העבודה, לבין הסכום הגבוה שיהא עדיין בגבול העליון של מה שנראה סביר אך לא מופרך. העיקרון הוא שאם יוחלט לתת את הסכום המינימלי שלדעתם הוא מתאים, עדיין זה יהיה בטווח מציאותי לגבי אותו עובד...
נכון, שמועמד בשלב הראיון, בדרך כלל אינו יודע בדיוק עד כמה קשה העבודה שמצפה לו. נכון, שאין הוא יודע כמה מאמץ והשקעה תדרוש העבודה ממנו... ונכון שבראיון רומזים רק בערך אודות פרט זה, אך בפועל ובשטח זה יכול להיות שונה לחלוטין...
אי לכך, הרבה מחפשי עבודה מעדיפים לענות בערך כך: "אינני נוהג לציין מה השכר המגיע לי מכיוון שאתה הוא המעסיק שלי ואתה אמור לדעת מהו סוג העבודה וכמה מאמץ וזמן היא דורשת. לכן, רק אתה תוכל להעריך מה השכר שאקבל... ואז, כשתאמר לי אותו, אקח לעצמי פסק זמן כדי לחשוב על כך ואשיב לך תוך יום תשובה מתאימה..."
תשובה זו גרועה היא, כי יש בה בעייתיות מסוימת... ראשית, אנו לא ממש יודעים מה הצפי שלנו בגין השכר מעבודה שכזו כי תלוי הדבר במה שעושים בעבודה במדויק, כמה זמן וכמה מאמץ היא דורשת מאתנו כעובדים, מה ההטבות הנוספות שנתוגמל וכו'. ואת זה לא ממש מפרטים בראיון.
במידה ובראיון מתעקשים בכל זאת לקבל מכם מושג לגבי גובה השכר שאתם דורשים, ניתן להשיב בצורה זו: "ידוע לי שלתפקיד זהה נוהגים כיום לשלם שכר ברמה זו וזו, אך מאחר ואני בעל ניסיון רב... (במידה ויש לך ניסיון) ועם ההשכלה שלי... (במידה ויש לך השכלה רלוונטית למשרה) בהחלט ניתן לי לצפות לשיפור משמעותי בגובה השכר". ולסיום ניתן להוסיף: "...כמובן מאמין אני שלאחר שאוכיח את יכולותיי, אתוגמל ללא ספק בהתאם..."
ככה אתם גם מוכיחים שיש לכם בקיאות לגבי ממוצע המשכורות בשוק בתפקיד המסוים ואתם גם אינכם מזלזלים בערככם בכך שאתם אומרים שאתם משוכנעים שבעתיד שכרכם ישתפר בזכות כישוריכם. כך אתם עונים לשאלה המוצגת אך שומרים על התחמקות אלגנטית ועניינית.
מי שאמור לעבוד, לדוגמה, במכירות או ביצור סדרתי, תחומים שהתגמול הוא לפי ביצוע, כי אז אולי באמת יהא קשה לו להעריך מה תהיה רמת ההשקעה והמאמץ ולכן יתקשה 'לתמחר' את גובה המשכורת הרצויה.
בכל המשרות שהשכר משולם לפי היקף משרה (מספר שעות וכו'), אפשר מראש לדעת כמה שעות יהא צורך להשקיע והדבר מקל על הגדרת רמת השכר הרצויה.
לרוב, מעסיקים רבים רואים פגיעה באגו שלהם בכך שהם נאלצים לציין את השכר המוצע ולבטח מרביתם אינם אוהבים את התשובה של 'תן לי הצעה ואחזור אליך'... הם אוהבים להרגיש שרודפים אחריהם ולא להפך, כי כך נדמה להם שהם נמצאים בעמדת חולשה. לכן, לעתים כדאי 'למחול על כבודכם' ולנסות למצוא את שביל הביניים השומר על כבוד המעסיק וכבודכם אתם.
טיפ: אם אינכם יודעים מה המשכורת במקצועכם כיום, הצעתנו היא לברר ראשית את הממוצע ובראיון לציין את הסכום המבוקש סביב הסכום הנ"ל. כמו-כן יש לקחת בחשבון שאם הסכום הנ"ל אינו מקובל על המראיין, כדאי לכם להתפשר ולרדת קמעא, בתנאי שאותה פשרה תצומצם לתקופת ניסיון בלבד (3 חודשים לערך) ולאחר מכן, אם הכל ילך כשורה, להבטיח לעצמכם שתזכו בהעלאה מתאימה, באמצעות שיחת משוב.
|
